בשנים האחרונות אנחנו שומעים כל מיני סיפורים על אשפוזים כפויים ולא תמיד יכולים לדעת מה קורה שם באמת ולפיכך ישנה חשיבות להבהיר את הדברים כדי שנוכל להיות חכמים יותר ולבחור נכון. ראשית, חשוב להבהיר כי אשפוז כפוי לא מתקיים בכל הזדמנות שהיא אלא רק כאשר מוכח כי האדם לא יכול לדאוג לעצמו או שהוא פוגע בסביבתו.
במקרים כאלה רצוי לבחור בפעולות שישמרו עליו ועל הסביבה שלו. אבל לא כל אדם יכול לקבל החלטה על אשפוז כפוי. יש לפנות אל איש מקצוע לשם כך.
הליך של אשפוז כפוי
כדי לאשפז אדם המסוכן לעצמו ולסביבתו, תוכל לפנות לרופא פסיכיאטר, שיבחן את מצבו ויקבע אם יש צורך באשפוז כפוי. במקרה שהרופא לא מצליח להגיע להסכמה עם האדם, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לאישור האשפוז.
חשוב לזכור כי אשפוז כפוי אינו נעשה בצורה רשלנית. הרופאים מחויבים לשמור על זכויות המטופל, וכן נשמרות זכויות של קיום זכויות משפטיות ויכולת לעתור כנגד ההחלטה.
מה קורה באשפוז עצמו?
במהלך אשפוז כפוי, המטופל מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בארץ (ישנם מספר בתי חולים) נגד רצונו, וזאת בדרך כלל בשל חשש שמצבו הבריאותי גורם לסיכון לעצמו או לסביבה. הכפייה מתקיימת באמצעות מתן זריקת הרגעה או זריקה הכוללת חומרים מרדימים בכמות גבוהה לאדם תוך החזקתו על ידי אנשי צוות מטעם בית החולים.
האשפוז הכפוי מתרחש בהתאם להוראות החוק, ובמהלכו המטופל מקבל טיפול פסיכיאטרי שמטרתו לאזן את מצבו הנפשי ולהשיב אותו לתפקוד תקין.
במהלך האשפוז עצמו ולאחר שהמטופל קיבל אבחון מפסיכיאטר, המטופל מקבל טיפול תרופתי על פי האבחון הפסיכיאטרי שלו וזאת במטרה לשפר את מצבו הנפשי. הטיפול כולל לעיתים תרופות נוגדות דיכאון, תרופות אנטי-פסיכוטיות, או תרופות אחרות התואמות את אבחנתו. בנוסף, ייתכן כי המטופל יקבל טיפול פסיכו-חברתי, שכולל סדנאות, שיחות עם פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, ולעיתים גם טיפול קבוצתי.
בזמן הטיפול עצמו
המטופל נמצא תחת השגחה צמודה של צוות רפואי שמפקח על מצבו ומוודא שהוא מקבל את הטיפול הנדרש. בשלב מסוים, כאשר מצבו משתפר, ייתכן שהמטופל ישוחרר מהאשפוז או שיועבר למעקב חוץ במחלקה המתאימה ובמקרים רבים יתקיים מעקב זמני והדרגתי עד לחזרה מלאה לתפקוד בקהילה עצמה.